פסק-דין בתיק ת"א 1423-08

לפניי תביעה מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: " חוק הפיצויים"), בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונת דרכים, שאירעה ביום 18.10.07. בעת התאונה הייתה התובעת כבת 65 וכיום היא בת כ- 71 שנה.

הנתבעת 2 מודה בחבותה לתשלום פיצוי על פי חוק הפיצויים והמחלוקות שבין הצדדים נתונות באשר לנכותה הרפואית של התובעת, מצבה התפקודי בעקבות התאונה ובהתייחס לנזקיה של התובעת.

התאונה אירעה עת חזרה התובעת ממקום עבודתה ולכן, המדובר הוא בתאונת עבודה אשר הוכרה ככזאת על ידי המל"ל. התובעת מיצתה את זכויותיה במל"ל ונכויותיה נקבעו לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים.

הנכויות שנקבעו על ידי המל"ל

לתובעת נקבעו 3 חודשים של אי כושר לעבודה, מיום 19.10.07 עד 16.1.08.

לתובעת נקבעה נכות זמנית בתחום הפסיכיאטרי למשך 15 חודשים ומחצה, מיום 17.1.08 עד 30.4.09, בשיעור של 20%.

הנכויות הצמיתות שנקבעו לתובעת הן כדלקמן:

1.         בגין הגבלה בינונית בתנועות עמ"ש מותני - 20%.

2.         בגין סימנים אובייקטיבים וסובייקטיביים המגבילים באופן בינוני התאמה סוציאלית וכושר עבודה (נכות פסיכיאטרית) - 10%.

3.         נכות נוירולוגית קלה עד בינונית - 5%.

4.         שבר בחוליה מותנית - 5%.

5.         הפחתה בשמיעה באוזן (נכות בתחום א.א.ג) - 5%.

סה"כ נכות משוקללת שנקבעה על ידי המל"ל: 39% לצמיתות.

טענות התובעת

התובעת טוענת, כי כתוצאה מהתאונה איבדה את הכרתה ואושפזה בבית החולים בשל פגיעות בצוואר, בצלעות, בעמ"ש ועוד. התובעת מפרטת את הבדיקות, הצילומים והטיפולים הרפואיים שעברה במשך הזמן והיא טוענת שהיא סבלה מירידה בשמיעה וכי טופלה על ידי אורתופד ונוירולוג. כן נטען, שהתובעת סובלת, בעקבות התאונה, מכאבי ראש עזים, מכאבים בצלעות וכאבים בגב.

מוסיפה התובעת וטוענת, שהיא סבלה ועודנה סובלת מסחרחורות וחרדות וכי קיבלה טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטרים, בתדירות של פעם בחודש במרפאה לבריאות הנפש. נטען, כי ביום 8.10.08, כשנה לאחר התאונה, קמה התובעת ממצב שכיבה ועקב סחרחורת שתקפה אותה, היא נפלה ונפגעה בגבה. התובעת טוענת, כי תאונה זו היא תוצאה ישירה של תאונת הדרכים, שכן היא נגרמה עקב בעיות השינה והסחרחורות מהן סבלה התובעת מאז התאונה.

המל"ל הכיר בנכות שנגרמה לתובעת בעקבות הנפילה בבית (5% בשל שבר בחוליה L1 בגב) כנכות הנובעת מתאונת הדרכים. התובעת טוענת שבעקבות הנפילה, היא הייתה נתונה בשכיבה מוחלטת במשך 14 שבועות ונאסר עליה לצאת ממיטתה ולשבת.

עוד טוענת התובעת, כי בדצמבר 10', היא שוב נתקלה בסחרחורת, איבדה את הכרתה ונפלה על פניה בחדר השירותים בבית. בעקבות כך היא אושפזה למשך 4 ימים.

מוסיפה וטוענת התובעת, כי כיום היא נתונה במעקב נוירולוגי, מקבלת טיפולי פיזיותרפיה, סובלת מכאבי ראש עזים, סחרחורות ובחילות, כאבים בצוואר ובגב ובצד ימין של הגוף. כן לתובעת חוסר שיווי משקל, ירידה בשמיעה והומלץ לה על רכישת מכשיר שמיעה. התובעת מטופלת באופן קבוע בתרופות בשל מצבה הנפשי.